טיפול, אבחון וייעוץ בכף רגל סוכרתית

מה זה בכלל כף רגל סוכרתית?

מצב בו קיים כיב , זיהום או נמק בכף הרגל בחולה סכרת (עפ”י הגדרות ארגון הבריאות הבינלאומי ).

כף רגל סוכרתית הינה סיבוך שכיח של מחלת הסכרת ומופיע בעד כ- 15 %מהחולים במהלך חייהם. סיבוכי כף הרגל עלולים להיות חמורים ולהסתיים בקטיעות גפה ואף לסכן חיים .

מרבית האשפוזים בחולי סוכרת הינם בשל סיבוכים בכפות הרגליים.

מה גורם להתפתחות כף רגל סוכרתית

נוירופתיה פריפרית

בקיום רמות סוכר גבוהות ולאורך זמן (במטופלים שאינם מאוזנים ) נגרם נזק לעצבים בגפיים . הפגיעה העצבית  השכיחה הינה סימטרית ומרוחקת -DISTAL SYMETRIC NEUROPATHY.

פגיעה בעצבים התחושתיים (נוירופתיה תחושתית ) מובילה להפרעה עד חסר מוחלט של תחושת הכאב, לחץ  וטמפרטורה .כך אובדת התחושה ההגנתית במצבים של נעל לוחצת  , שפשוף, טמפרטורה גבוהה, או טראומה כחדירת גוף זר .פגיעה קלה אינה מטופלת בשל חוסר המודעות , הגורם המפריע אינו מוסר עד לפגיעה בשלמות הרקמות.

פגיעה בעצבים המוטוריים מובילה להיחלשות שרירים – שינויים בביומכניקה ושינויים מבניים באנטומיה של הבהונות וכף הרגל. הדפורמציות (בהונות פטיש , צניחת ראשי המסרקים) והגבלה בתנועות הקרסול מובילים להתפתחות נקודות לחץ מתחת לבליטות גרמיות ובהן שכיחה התפתחות של כיבים.

פגיעה בעצבים האוטונומיים תוביל לירידה בהזעה, עור יבש וסדוק שהינו מקור לזיהומים.

ווסקולופתיה פריפרית

בקרב מטופלי כף רגל סוכרתית נמצא כי כמחצית סובלים ממחלת כלי דם פריפרית. מחלת כלי דם עלולה להיות ברמות חומרה שונות. במחלה קלה תיתכן השפעה מועטה על ריפוי הפצע בעוד שהפרעה קשה בזרימת הדם בעורקים עלולה (בהעדר טיפול ) להסתיים בקטיעת הגפה .

זיהום

זיהום רקמתי שכיח ומסבך את הטיפול בכיב ובמרבית המקרים זיהום חמור מסכן חיים קדם לקטיעת הגפה .

מנגנוני התפתחות הכיב/פצע

 

ischemic foot

פציעה חריפה

הליכה ברגל יחפה על מדרכה לוהטת , חול חם . חשיפת הרגליים לתנור חימום. דקירה ממסמר /קוץ . הפגיעה אינה מורגשת בהעדר התחושה המגנה והחשיפה לגורם המפריע נמשכת . במקרים רבים המטופל שם לב לפצע/כוויה כשקיימת כבר פגיעה רקמתית משמעותית.

פציעה כרונית

בשל העיוותים בכף הרגל ודריכה בנעל לא מתאימה נוצר באזורי הלחץ קאלוס (עור צהוב מעובה נוקשה ) המוסיף גם הוא לחץ בדריכה . אדם עם תחושה שמורה יצלע על הרגל ויפנה לטיפול . בהעדר תחושה ,האדם ממשיך לדרוך ולהפעיל עוד לחץ מקומי. בהמשך תתפתח שלפוחית/המטומה מתחת לקאלוס עד להתפתחות כיב . בקיום כיב תתכן הפרשה , ריח רע, כתם בגרב .

הסיכון בקיום פצעים במטופל סוכרתי הוא התפתחות זיהום. במצבים של זיהום יופיעו נפיחות ואודם מסביב לפצע הפרשה מוגלתית וריח רע  ויופיע כאב (שלא היה קיים בעת הפציעה ).

זיהום המערב רקמות עמוקות וזיהום עצם (אוסטאומיאליטיס) עלול לסכן את הגפה ואף מסכן את חייו של המטופל.

מניעת התפתחות כיבים בכף הרגל

במטופל הסוכרתי
חשיבות מכרעת לאיזון רמות הסוכר לאורך השנים. תזונה בריאה, שמירה על משקל גוף
תקין, מודעות לקיום המחלה וטיפול תרופתי בהתאם להמלצת הרופא המטפל עשויים למנוע את
סיבוכי הסוכרת וביניהם הנוירופתיה.

התפתחות נוירופתיה
סוכרתית איננה הפיכה !!!

 בקיום נזק עצבי (נוירופתיה ) ניתן להקל תרופתית
על תחושות צריבה ,שריפה, כאב לאורך הרגליים -אך לא ניתן לשקם/לרפא את העצבים
הפגועים !!!

כיצד ניתן בכל זאת
להישמר מהתפתחות כיבים בכף הרגל?

  1. שטיפת הרגליים מדי
    יום במים וסבון וטיפול בקרם לחות ייעודי באזורי יובש.     . יש לדאוג לייבש היטב את המרווחים בין
    הבהונות .
  2. בחינה יומיומית של
    כפות הרגליים -האם אזורי אודם? שינוי צבע בהונות? נפיחות ? פצע ? יבלת ? עור נוקשה
    ? בכל שינוי או התפתחות ממצא מדאיג (פצע , הפרשה, אודם או השחרה עורית ) יש לפנות
    לבדיקה מיידית.
  3. דריכה בנעל רחבה
    וללא תפרים בולטים.

מומלץ לקנות נעליים
בסוף היום (אז הרגל בצקתית יותר ) .לאחר רכישה של נעליים חדשות מומלץ לבחון את
כפות הרגליים לאחר כשעה של נעילת הנעליים ולוודא שלא קיימים אזורי לחץ או שפשופים.

  • לפני שנועלים נעליים
    יש לוודא כי אין גופים זרים בתוך הנעל (קוץ, מחט, גרב שנשכחה וכו).
  • אסורה דריכה ברגל
    יחפה. גם לא בבית .
  • יש להימנע מחימום
    כפות הרגליים מול תנור חימום , כרית חימום- בשל העדר  התחושה עלולה להיווצר כוויה בחימום ישיר .
  • טיפול בעור
    “קשה” ויבלות אצל מי שהוסמך לכך (פדיקוריסטית רפואית – ניתן לבדוק באתר האגודה
    הישראלית לסוכרת – איל )
  • יש להימנע מגזירה עמוקה
    של הציפורניים  .
  • בדיקה תקופתית של
    כפות הרגליים אצל אורתופד מומחה לטיפול ברגל סוכרתית .

תדירות הבדיקה נקבעת
עפ”י רמת הסיכון

 

מידת הסיכון

 

 

0

אין אובדן תחושה , אין עיוותים,אין איסכמיה

אחת לשנה ע”י רופא משפחה

1

יש אובדן תחושה,יש/אין דפורמציה, אין איסכמיה

כל 3-6 חודשים ע”י אורתופד כף רגל סוכרתית

2

יש איסכמיה

כל 3-6 חודשים אורתופד כף רגל סוכרתית/כירורג
כלי דם

3

היסטוריה בעבר של כיב/ קטיעה או מטופל דיאליזה

כל 2-3 חודשים אורתופד כף רגל סוכרתית

ד"ר יעל כהן גם בתקשרות: